Institute on the Holocaust and Genocide in Jerusalem strongly supports Israel’s recognition of the Armenian Genocide that is once again coming up for debate in the Knesset.
The following two articles, one in English and one in Hebrew, were published respectively in the Jerusalem Post on May 22, 2018 and in Haaretz (Hebrew edition) on June 9, 2018.  An earlier version of the same article was also published in the California Courier a few weeks earlier.
Israel Charny reports that in order to get the publication in Haaretz, he needed to submit it no less than three times, directly to the Editor-in-Chief.  At the third and last time he wrote the editor that it would be shameful if a strong moral statement about Israel’s recognition of the Armenian Genocide were not to appear in Israel’s most important newspaper, Haaretz, before the hearing in the Knesset, and this did the trick.

Recognizing the Armenian Genocide – it’s about time
We lost our Jewish soul in the course of so many wiseguy and tough-guy denials of the Armenian Genocide over the years.

The Institute on the Holocaust and Genocide in Jerusalem welcomes warmly the proposed
recognition by Israel of the Armenian Genocide.

The genocide of course was against the Armenian people, but also included millions of other peoples, especially the Assyrians and Greeks. The guiding motif was to remove all non-Islamic peoples, and even more so to be rid of all those who were not “real Turks.”
The Institute has waged a battle for recognition of the Armenian Genocide since 1982 when the Israeli government opposed, and made many efforts to cancel, the First International Conference on the Holocaust and Genocide in which out of 300 scheduled presentations there were six lectures on the Armenian Genocide.

Recognition of the Armenian Genocide is a correction of a longstanding injustice on the part of the government that is entirely comparable to Holocaust denial. The recognition of the Armenian Genocide is almost of as much importance to our national soul as it is politically significant.

A further, deeper meaning of this welcome correction is that it can serve as a reminder that a nation’s foreign policy should not be based exclusively on realpolitik considerations but also on moral considerations. It is the integrated use of both principles simultaneously that is called for in order for a nation and people to grow genuinely stronger. Thus, in our judgment, it is time for reconsideration of Israel’s policy of arms sales, especially to countries who are actively committing genocide.

We lost our Jewish soul in the course of so many wiseguy and tough-guy denials of the Armenian Genocide over the years.

Fortunately, there remains to our credit the fact that an overwhelming majority of Israelis and our general cultural knowledge always remained on the side of recognition.

It is sad, however, to have reached the decision to recognize the Armenian Genocide seemingly only as a result of the abusive, incendiary and antisemitic ravings of a fascist leader, Turkish President Recep Tayyip Erdogan, but blessed be the long overdue tikkun (correction) in any case.

The writer is the director of the Institute on the Holocaust and Genocide in Jerusalem. He is the author of a recent book, The Genocide Contagion: How We Commit and Confront Holocaust and Genocide.

להכיר בג’נוסייד הארמני

ישראל טשרני

9 June 2018

בתגובה על “בצל המשבר עם טורקיה, הכנסת תדון בהכרה בשואת הארמנים” מאת יהונתן ליס (“הארץ“, 24.5)

המכון לחקר השואה ורצח עם בירושלים מברך בחום על ההכרה המוצעת של ישראל ברצח העם הארמני. הג’נוסייד נגד העם הארמני כלל גם מיליוני בני עמים אחרים, בעיקר האשורים והיוונים. המוטיב המנחה היה להיפטר מכל האנשים הלא־מוסלמים, ואף יותר מכך — מכל אלה שאינם “טורקים אמיתיים”.

המכון מנהל מאבק על ההכרה ברצח העם הארמני מאז 1982, כשממשלת ישראל עשתה מאמצים רבים לביטול הוועידה הבינלאומית הראשונה בנושא השואה ורצח העם, שבה מתוך 300 מצגות מוזמנות היו שש הרצאות על רצח העם הארמני. כותב שורות אלה והמנהל השותף של המכון, פרופ’ יאיר אורון, הם עד כה שני הישראלים היחידים, ובין המעטים שאינם ארמנים בעולם בכלל, שזכו במדליית זהב של נשיא ארמניה, המקבילה לפרס ישראל, על מאבקיהם להכרה ברצח העם הארמני.

הכרה בג’נוסייד הארמני היא תיקון של אי־צדק מתמשך של ממשלת ישראל, הדומה לחלוטין להכחשת השואה שלנו. ההכרה היא בעלת חשיבות רבה ל”נשמה הישראלית” שלנו, לרבות היותה אירוע משמעותי מבחינה פוליטית. תיקון זה יכול לשמש תזכורת לכך שמדיניות החוץ אינה צריכה להתבסס אך ורק על שיקולים ריאל־פוליטיים פרגמטיים, אלא גם על שיקולים מוסריים. לדוגמה, הגיע הזמן גם לבחון את מדיניות מכירת הנשק של ישראל, במיוחד למדינות שמבצעות רצח עם.

איבדנו את נשמתנו היהודית במהלך כל כך הרבה הכחשות של רצח העם הארמני. עצוב שנגיע לכך שנכיר בו לכאורה רק כתוצאה של גידופים פוגעניים, מסיתים ואנטישמיים של המנהיג הפשיסטי רג’פ טייפ ארדואן — אבל מבורך יהיה התיקון בכל מקרה.

פרופ’ ישראל טשרני, מנהל המכון לחקר השואה ורצח עם בירושלים